כשעמד מול אדם שלא חשב כמוהו, הרבה פעמים זה הייתי אני.
הוא לא נלחם, לא התווכח או כפה את דעתו עליו.
הוא נלחם קודם להבין את האדם, לראות את נשמתו, באמת להקשיב.
מתוך ההקשבה הזו פורח שיח מופלא שבו שנינו שינינו דעת.
במהלך השיחה מצאנו פתרונות אפשריים, ואיתה הגיעה קרבה עמוקה.
אני זוכר במעגל שיח שיוויוני, עם חוק שאין צנזורה, אפשר לשאול הכול.
אחרי אחד המעגלים, תלמיד שלו שאל: "איך אתה אדם דתי, הוא חילוני?
איך אתה מנהל שיח כשאתם לא מסכימים?"
אבי ענה: להפך – לפגוש אדם שחושב אחרת מחזק אותו וחדד את אמונתו.
זה גורם לו לספק ולערער במה שהוא יודע ולחשוב פעמיים.
אולי זה מחזק את האמונה מנקודה אחרת, מזווית חדשה.
זאת גדלות עם צניעות ופתיחות שאני לא מכיר באף אדם אחר.
לי הוא נתן תחושה שגם אני מתחדד דרך השיח הזה,
והוא נלחם כל יום על האחדות הזאת, על ההבנה הזאת.
זו הבקשה שלי אליכם – להילחם על האחדות הזאת כל יום.
כמו שלחמתם על להגיע לכאן, על להרים יד, על לפנות.
זאת קריאה נפלאה להמשיך להיאבק בכל דרך, בכל צעד וצעד,
להילחם עבור השיח, האחדות והכבוד ההדדי, תמיד ומכל הלב.
