הדלקת נר וכתיבת הקדשה לזכרו

הִשבע רק, רעי, אם יש יום ותנוח
ועברת ביתי, מה תאמר שם? כזאת:
הוא רדף-הבלים והיה רועה רוח,
אבל מת, כמו איש היודע עשות.

עד הבקר רעי, לא תקום בי עוד רוח,
אך עד בקר – אני לא אשכח לך זאת.

---

מתוך מחזור “עיר היונה”, נתן אלתרמן,
ובו “שירי עשרת האחים”