בראשית

הוּמָנִיזְם, פְּלוּרָלִיזְם, קוֹמוּנִיזְם, סוֹצְיָאלִיזְם, קַפִּיטָלִיזְם וְיַהֲדוּת… הצלה בזכות התיבה – פעמיים! פַּעֲמַיִם כִּמְעַט נֶחֱרַב הָעוֹלָם. פַּעַם אַחַת זֶה הָיָה חֻרְבָּן גַּשְׁמִי, בִּימֵי נֹחַ, כְּשֶׁהוּצַף

בתחילת פרשת השבוע יעקב מתכוון למפגש מול עשיו. חכמים מלמדים, שהוא פועל בשלוש דרכים משלימות – דורון, תפילה ומלחמה[1]. בתפילתו מבקש יעקב בין היתר

השולחן ערוך פוסק בהלכות תפילה (או"ח, סי' קא, סע' א) כך: המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות, ואם אינו יכול לכוין בכולם, לפחות יכוין באבות.

בפרשת השבוע אנו לומדים על מכירתו של יוסף, ובין היתר מציינת התורה את רצונו של ראובן להציל את יוסף מידי האחים: "וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ

פעמים רבות אנו עומדים בפני זמנים קשים בחיים, או בפני התלבטויות. לעיתים הדברים אמורים בחיים הפרטיים, או בחיים המשפחתיים, ופעמים גם בחיים הציבוריים הלאומיים.

בתחילת פרשת השבוע אנו נפגשים בדמותו של אברהם אבינו בעוצמה רבה. הוא יושב פתח האוהל כחום היום, דבר מפליא כשלעצמו. הוא מזהה 3 אנשים