מהשנייה הראשונה, הנוכחות שלו הייתה כמו קרן שמש, כמו שאמר יואב.
הוא נגע בלבבות של כולם, היה איש חינוך ואבא רוחני לכולנו.
כל אחד מהחבר'ה סיפר סיפור אישי עם אבי,
איך ברגעים הכי קשים, מצא בדקה עם אבי נחמה וכוח.
אבי תמיד פינה זמן עבורנו, כמו אבא תומך.
היה שם להקשיב, לעזור ולהעניק כוחות פנימיים באהבה.
גם אני, כאדם חילוני, נחשפתי ליהדות המדהימה שהוא ייצג.
אחד הדברים החשובים לו היה לתת מעטפת ותמיכה לחיילים הדתיים בגדוד.
הוא דאג לשמירה על קיום המצוות ושמח להיות שם עבורם.
אהבתו נגעה לכולם, והארוחות של שישי לא היו אותו דבר בלעדיו.
הוא חשב שזו שליחותו – לתת אנרגיה ותמיכה לכל אדם,
חילוני או דתי, מכל מקום.
דיברנו רבות, ערכנו הרצאות ביחד על מנהיגות וערכים.
הוא נתן כל כך הרבה, והאובדן שלו כואב לנו עמוקות.
לפני כניסה שנייה ללבנון, ישבתי איתו ועם גיא בציר גבולי,
והם סיפרו לי שהאומץ שלהם מגיע מאמונתם, הערכים והשיטה שבה הם מאמינים.
הם חיו את הערכים האלה, השתינו כמו צמד חברים טובים שנהנו להיות ביחד.
גם גיא נלחם היום עם החיילים שלו, והאמונה היא שמדריכה אותם.
שניהם אנשי חינוך נגעו בלבבות רבים, וזה כאב גדול לכולנו.
אנחנו כאן היום לחזק ולתת נגיעה קטנה, להראות כמה אבי היה מדהים.
