על הגדלות והאינסוף: דברי הרב סינברגר בשבעה

אבי-1

סרן הרב אבי גולדברג הי"ד

חיפוש

סרן הרב אבי גולדברג הי"ד

על הגדלות והאינסוף: דברי הרב סינברגר בשבעה

אני זכיתי ללמד את אבי לפני עשרים שנה, כשהגיע אלינו מישיבת ההסדר בצפת.
הייתי גם הכהן שפודה את הבן הבכור בפדיון הבן שלו, זכות גדולה.

מה אפשר לומר על אבי? היו אנשים שהייתי מתווכח איתם לפעמים,
אבל עם אבי, האסימון כבר היה שם כל הזמן, לא היה צריך להסביר.

אבי, זכור לי היטב – ראש מחובר ישר ליסודות העמוקים.

למדנו איתו חברותא גם איתו ועימו נתנזון, שהיה חבר שלו,
והמשכנו ללמוד יחד מסכת קשה, עליה כתבתי פירוש שעזר לי מאוד.

אצלו הייתה הבנה ברורה: יראת ה׳ שוה ערך כחכמת התורה,
יראה וחכמה הולכים יד ביד, זו לא שאלה אצל אבי, אלא דרך חיים.

פעם הרב פנה ליהודה ושאל מי הוא, והוא ענה שפעם היה שייך לו, כהן פודה.

הרב הסביר שכאשר כהן ספציפי פודה את הילד, אין זו בעלות ממשית.
הילד שייך באופן רוחני לשבט הכהנים, והכהן הוא נציג בלבד.

"במילים אחרות, לא היית שייך לי," אמר, "אתה שייך לכל ישראל."
ראה על פניך את הדמיון לטובתו של אבא זצ״ל,

וביקש רק לקוות שבעזרת ה׳ תגדל ותצליח בכל הערכים
שאבא הנחיל לכם באהבה ובקדושה.

כמו שאבי לא היה צריך לדפוק בראש עם פטיש,
אני מניח שספגתם את האווירה הייתה טבעית – כך מגדלים אנשים גדולים.

ככל שאני מדבר, אני מתרגש יותר, וזוכר אתכם כזוג קלאסי,
כמודל לחיים ולדרך שעומדים בה בהדר ואמונה.

אני זוכר שהתייעצתם איתנו על שליחותכם לתורה בממפיס, ארה״ב,
הייתי שם, הכרתי את הקהילה, ואני לא זוכר פרטים,

אבל העובדה היא שהלכתם, והמשכתם בדרך המפוארה ביותר,
שאינה תלויה בתעודות או בתארים, אלא באהבה ובמסירות אמיתית.

פעמים רבות אנשים חושבים שהפאר זה תואר גבוה או משרה מכובדת,
אבל בעיניי, פאר אמיתי הוא ללמד תורה לשמה ולנהל בית באהבה.

אני בטוח שאתם נטעתם וזרעתם זרע שאין כמוהו בשום תחום,
גם בציונות הדתית וגם בערכים של אהבת האדם והחריצות.

השבוע אני מעניק את כל שיעורי התורה שלי לעילוי נשמת אבי.

אני רוצה לסיים בברכה שאומרים: "המקום ינחם אתכם…"
ולמה דווקא "המקום"? למה לא הקב"ה?

כשמדברים על "מקום" – הכוונה היא לקיום, להקמה, ליכולת לקום מחדש.
כשמקים את ישיבת השבעה, הוא מקים את האבל, נותן אפשרות לתפיסה חדשה.

זו לא רק יציאה מהאבלות, אלא גם התעלות למדרגה רוחנית גבוהה יותר.
קשה מאוד, כי הטבע האנושי מתמלא יאוש, במיוחד בתקופות כאלה.

אך אנחנו מתפללים שהמקום ינחם בתוך שאר אבלי ציון בירושלים,
כי הקב"ה הוא מקומו של עולם, והעולם הוא מקום הקב"ה.

על הגדלות והאין סוף, אבי זצ"ל הוא נוכח בינינו,
ובזכות ה' יהיה נוכח בכל השמחות שלכם בעתיד.