זה לא חכמה לדבר על תכונות טובות של אבי,
כי כמעט לא מכיר אנשים שלא מצאתי בהם אפילו דבר רע קטן.
זה הסתובב לי בראש בלוויה, לא יכול להיות שאין משהו קטן שקופץ.
בלוויה אמרתי שאבי ואני זו הייתה אהבה ממבט ראשון,
ומרגיש באמת שאני אוהב את הבן אדם הזה מכל הלב.
היו לנו המון שיחות, כל אימון, בכל מפגש גדוד הוא נתן חיזוק.
אתמול, אחת מבנותיי הורידה מגנט מהמקרר, שלי ושל אבי ושל גל הסמג"ד.
השאלה שלה היתה – מי אלה החברים שלך, אבא?
זה לא סתם, לא במקרה, זה לא קורה כל יום.
אני יכול לספר על הקרב ועל מה שקדם לו,
אבל בעיקר אני חושב שיש פה הרבה אנשים שבאו לשבח את אבי.
אני מספר את הזווית האישית שלי – אדם מקרין טוב מכל הלב,
עם חיוך ועדינות נועם הליכות. רב הגדוד דאג לחיילים הדתיים והצרכים שלהם.
אבי עשה זאת על הצד הטוב ביותר, דאג גם לרוח האנשים ולמי שפחות מתחבר.
הוא היה דמות מושלמת של נועם הליכות וחיבור בין כולם.
כולם בגדוד אהבו ומעריצים אותו בלי הגזמה.
הוא היה גם לוחם, ורצה להיות עם הלוחמים בשטח.
מאמין עמוק במשימה שלנו בכל ליבה ונפשו.
אני שמעתי על הקרב עצמו, ויש לי מה לספר.
לפני תחקיר מסודר, לכל אחד יש זווית משלו.
בטוח שמה שהוא ראה הוא הסיפור האמיתי.
יש גרסאות שונות למה קרה בדקות הראשונות.
לצערנו, אלה שיכולים לספר על הרגעים הראשונים עדיין מורדים.
פצועים קשים מאוד, אנחנו מתפללים ומאמינים שיתחזקו ויוכלו לספר.
מקווים שיחשפו יותר אור על האירוע בהמשך.
נתחיל קצת אחורה – הצבא מנסה להסיר את האיום הישיר על הצפון.
אי מחיסולם של חיזבאללה נועד למנוע עוד אסון כבשבעה לאוקטובר.
המאמץ הוא לתת שקט תושבי הצפון ולאפשר חזרה לבתים.
לכן פועלים לפשיטה ולהסרת תשתיות באיזורי הקו הראשון.
כפרי הקו הראשון משמשים לחיזבאללה לבניית תשתיות תקיפה ליישובים.
לפני כחודש גויסנו בצו שמונה למשימה התקפית.
זה חלק מהטקטיקה להסיר את האיום שצף בצפון.
ביצענו תקיפה בחוזק על כפר עייתרון, עיירה קרובה לכפרים הקודמים.
המשימה בוצעה במהירות, הקדמנו תוכניות, והתקדמנו בתחרות מהירה.
ביום חמישי החלטנו לתקוף גם את הקסבה – החלק העתיק של הכפר.
למרות חוסר מודיעין מדויק, ידענו שהמחבלים מתקבצים שם.
זו נקודה נוחה למחבלים להימלט ולהתגבש מחדש.
לא חזרנו מוקדם, החלטנו להמשיך מעבר לתכנית.
בשבת בבוקר יצאנו להתקפה נוספת על הקסבה מזווית חדשה.
אבי יחד עם התאגד נלחם בצמוד לפלוגה ג'.
הפלוגה תקפה כמה בתים, מחלקה 2 נכנסה לבית עם אליאב ז"ל סמ"פ.
אבי וגיא הלכו בחפ"ק, נכנסו לבית ומצאו אמל"ח רב.
קראו לכוח נוסף להגיע, ואחרי כמה דקות נפתחה עליהם אש.
הירי כלל נשק קל ורימונים, חלק מהם אינם ברורים ומפורטים.
הכוח שהכין את המארב נפגע – גם אבי וגם לוחמים נוספים.
ביום האירוע היו שני מחבלים בבית, שלא ידענו עליהם אז.
הכוח לא זיהה את מיקום הירי, והבית החל לבעור במהירות.
הכוח פעל בגבורה יוצאת דופן, למרות הפציעות והקושי האנושי.
הם נשארו לחפות, חילצו פצועים והרוגים ונלחמו במחבלים עד לחיסולם.
עמית ז"ל נהרג במהלך הכניסה למבנה, המחבל האחרון הושמד.
זהו הקרב – עם אומץ לב אדיר, גם של אבי שהפך ללוחם בשטח.
הוא לא ויתר על החברים והלוחמים, נכנס איתם לבית.
החברים נכנסו ראשונים, והצליחו לנהל אש תחת אש עד הפינוי.
למחרת בבוקר, לאחר האירוע הקשה, נשארנו להשלים את המשימה.
יצאנו כשאנחנו מנצחים, וממשיכים להגן על הארץ.
