לצערנו, בשנה החולפת מגיעים כל כך הרבה לבתי אבלים –
בתים של גיבורים אמיתיים.
האמת, חשבתי בדקות האחרונות, נזכרתי בפרשת בראשית,
בשני הכיוונים של האדם הראשון בשני הפרקים א' וב'.
הרב סולובייצ'יק מסביר למה יש שניות, למה שני פירושים לאותו סיפור.
בסופו של דבר, הוא אומר –
יש שני סוגים של אנשים באנושות: הכריזמטי, היוצר, המשכלל, הפעיל
ויחד איתו האדם שמסוגל להקשיב, לשמוע, להכיל ולשמר,
להסתכל אחורה וקדימה וליצור מציאות של גמד על גבי ענק.
אני מכיר את אבי, לא בטוח שהוא זוכר אותי –
אך אני זוכר אותו ואת פועלו.
אשתי גם מכירה אותך, ואני חושב שניגנתם יחד –
לא מזמן סיפרה לי על הופעה משותפת בבנייני האומה, נדמה לי.
כשאני מביט בדמות של אבי, אני רואה את שני הדמויות האלה בו –
גם היכולת המנהיגותית, הכריזמטית והשמחה,
וגם היכולת להכיל, להקשיב, לשמר, לנגן, להיות בעוצמות פנימיות עמוקות.
הגישה שלך, שרבים דיברו עליה כאן – היא מהותית ומשמעותית.
גם אם יבואו כולם וגם אם לא,
הגישה, האמירה ש"היחד" זו הצוואה –
זה מה שאתם כמשפחה מביאים לכולנו.
היחד, ההקשבה, ההכלה של כל סוגי האנשים בעמ"י,
כל כך משמעותיים – זו צוואה שיכולה להביא תיקון גדול יותר,
ואפילו הרתעה מול אויבינו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
