מתפנה לאחר שבוע לכתוב קצת על רבינו הרב אבי זצ"ל רבינו הכל כך אהוב מהמילואים.
את הרב אבי זכיתי להכיר לראשונה באימון בצאלים לפני שנה וחצי…היה ניכר כמה הרב מחובר למקצוע הרב הצבאי אבל עוד יותר היה ניכר שהוא מחובר ל"איש של אנשים" שהוא היה, אנחנו גדוד יחסית "לא דתי" מובהק, והמאור פנים שלו הקסימה את האנשים המכונים דתיים ושלא..
בנוסף היה אפשר לראות כמה הרב אבי הוא גם לוחם לוחם ורב רב ולוחם.
ב7.10 שהוקפצנו והיה כאוס גדול בכל תחום צבאי היה גם כאוס לא קטן בתחום הרבנות, ואני זוכר את עצמי מדבר עם הרב אבי זצ"ל רבינו ועם עוזרו הרב גיא (שולח מכאן תפילה שהשם ישלח לו רפואה שלמה בעזרת השם בקרוב) על כל מיני הקלות שהרבנות הוציאה הקלות שבעיני היו לפעמים קצת מוגזמות , והרב אבי בנעימות אינסופית מסביר לי החייל הפשוט את ה"מסגרת הגדולה" וכמה שצריך להעיף מבט למעלה, אז לא הבנתי אתזה לימים (והשנה היו לא מעט ימי מילואים) הבנתי סוף סוף למה הרב מתכוון.
אספר מעט סיפורים אישיים שהיו לי עם הרב אבי:
1. שבת אחת היינו מחלקה בצומת כח עם משימה לא כל כך מובנת אבל אין מה לעשות שצריך עושים.
הפלוגה שהיתה לפנינו היתה פלוגה עם המון דתיים בגדוד 5030 המקביל אלינו, הם בנו עירוב והראו לי את מה שעשו…
אני התעקשתי עם הרב אבי שיגיע למרות שאנחנו רק מחלקה שיאשר את העירוב, אז היתה הוראה מהרבנות לא להתעסק בזה כלל.. התעקשנו (לבושתנו) והרב אבי הגיע …
הרב ניסה בהתחלה להוריד אותנו מזה , חשבנו לבושתנו שוב שזה נובע מסתם הקלה שלו כי "הרבנות התירה"
לבסוף הרב הראה לי את שיקולי הרבנות בשטח למה להקל, ולמה החוט הזה של הערוב פוגע במבצעיות שלנו כי האנטנות של האמרים לא יוכלו לעבור ולא הנגמשים וכו' וכו'..
זה היה המפגש הראשון שלי עם דמות רבנית שהיא באמת יורדת לפרטי ההלכה עם פרטי המבצעיות הלוחמת עד הקצה…
2. בהמשך השירות יחד , הוא היה אומר לי אני לא צריך לדאוג לענייני הרב הצבאי הקלאסיים בפלוגה שלך , יש לי אותך נציגות , ובאמת כל ענייני הרבנות של ציצית סידורים ספרי תורה וכו' דיי הסתדרנו הפלוגה בעזרת חבד וכו'.. אבל דבר אחד הרב אבי לא ויתר על משימת הרב האמיתית, רוח לחימה, הרב היה דואג לנו בשעות לא שעות להרצאות מרתקות בשבועות שטח , לחזק את הרוח עם אנשי רוח רציניים זכורים לי 2 הרב יוני מילוא והרב אילן פרלמן, וזכורה לי גם מפגשים עם חסידי גור או צאנז באיזה ליל שישי… על התפקיד האמיתי של הרב הרב לא ויתר.
3. בראש השנה האחרון לרב היה חשוב שהתפילות תיהנה מגוונות במנגינות מכל העדות , ממש ניגן על התזמורת ראיתי מהצד כמה לכולם היה חסר איזה מנגינה מבית אבא כל אחד לפי עדתו וכמה לרב חשוב שביום השני יהיה השלמה אחד של השני שלכולם לפני הכניסה לקרב יהיה את מה שהוא אוהב.
4. בתקיעת שופר בראש השנה אמרתי לרב שיתקע ב10:30 בבוקר למסורתיים שבחבורה שרוצים לשמוע שופר, לרב היה חשוב לודא מתי השעת השכמה של אחרוני הפלוגות כדי שחלילה לא יצא שכרנו בהפסדנו על גזל שינה של לוחם שעות לפני כניסה לקרב.
5. בימי ראש השנה המון דתיים הרגישו צורך לרשום הודעה למשפחות שאנחנו נכנסים ללבנון והרגישו קצת לא בנוח עם זה מחד ומאידך היו מאוד שבורים מזה שלא יודיעו לקרובים להם, אני זוכר את הרב מסביר לחייל חייל , כל חייל והסיפור שלו , פוסק לו כיצד לדבר (לחייג/להקליד הודעה/להקליט הודעה) ומתי (מי ביום טוב ראשון מי ביוט שני מי אפילו בשבת) היה לו חשוב שהמצב רוח של הלוחם לא תפגע בגלל זה.
6. לפני הכניסה השניה ללבנון היה לנו את מצוות ארבעת המינים, אני זוכר את הרב מסביר לנו כיצד לקצוץ את הלולב לגודל סביר שלא יפריע ללוחמים מבחינת משקל והכי חשוב שלא יבצבץ ויחשוף את הכוחות
אפילו זכור לי כיצד הוא העיר (עד כמה שיכל כי באמת זה היה הכי עדין ונעים שיש) לאחד החיילים שהגיע עם הנרתיק השקוף הקלאסי של הלולב והצמיד אותו לתיק לואו בצורה לא מבצעית בעליל , הרב אבי ממש אמר לו , זה הרבה יותר חמור מלא ליטול לולב אם חלילה זה יחשוף את הכוחות בלבנון בהליכה בדרך, שוב רב שהוא לוחם ולוחם שהוא רב.
7. באחת מימי השישי אני מקבל הודעה מהרב על כך שיש למפ שלי בר מצווה השבת ושהוא בדק והוא יודע שהמפ זוכר את הקריאה ושלא נפספס לחגוג לו, המפ לא דתי חח , אבל הרב אבי הוא לא הרב של צורכי הדתיים הוא הרב של כולם, חגגנו למפ באותה שבת מרוממת כל הפלוגה, המפ נדהם מניין הבקיאות שלנו, וכמובן שבשניה הוא הבין מי "הסגיר" אותו חח…
כולם כולם כולם אהבו אותו
יחסר לי מאוד
הלוואי והייתי זוכה יותר להיות תלמידו.
נ.
פלוגה ב
גדוד 8207
