רק בימים האחרונים הבנתי שאבי היה ממש אבא בשבילי,
ומבין שהוא אבא להרבה אנשים אחרים.
אנחנו הכרנו בתקופה של פילוג בעם,
והגעתי למעגל שיח בערב שיא, שם פגשתי את אבי ורחל.
הייתה התאהבות הדדית אמיתית, דיברנו אל תוך הלילה,
שיתפנו אחד את השני באמת, שמעתי אותם והם שמעו אותי.
הבנו עד כמה אנחנו דומים, ומאז ארגנו ביחד מעגלי שיח רבים,
עם מאות אנשים, קהילה גדולה ומחוברת.
החיבור היה מידי וחם, אבי אירח אותי בהרבה ארוחות שישי,
וכשהגעתי מהציבור הלא שלו, הרגשתי כל כך מקובל, מוכל ואהוב.
הקבלה וההקשבה שהיו שם היו פשוטות וזכו ללב,
והיינו מאחלים שהדבר הזה יחלחל למעלה.
זה משפט שאבי אהב לחזור עליו שוב ושוב:
"הלוואי, הלוואי, הלוואי שזה יחלחל למעלה."
אני אוהב אתכם מאוד, את המשפחה שלכם,
אוהב אתכם מכל הלב.
