שפת אמת, שמות, פרשת פקודי-החודש, שנה תרל"א
ובמדרש(1): פקודי איש אמונות רב ברכות כו'. בא ליישב כי במנין אין הברכה שולט(2). והתירוץ כתוב ג"כ בזוה"ק(3) שכיון שהי' ע"פ משה הי' ברכה במנין ג"כ. והענין כי כל ריבוי הוא למטה כמ"ש בספר הישר כי "כל המתקרב להקדושה נתמעט ונעשה אחד", ע"ש שער י"א(4). אך ע"י אמונה כראוי, שפי' אמונה – 'להיות נמשך אחר השורש מקום האחדות(5), אף שהוא במקום הפירוד', ממילא נמשך ההארה העליונה גם בתוך המנין והרבוי כנ"ל. וזהו כל ענין המשכן כנ"ל להמשיך הארה עליונה גם תוך עבודה ועשי' כנ"ל. ולכך הוקם ג"כ בר"ח ניסן(6), כנ"ל 'החודש הזה לכם', וע"י משה אספקלריא דנהרא(7) בחי' החודש הזה כנ"ל.
ביאור של הרב אבי גולדברג הי"ד (מפי השמועה) : נאמנותו של משה הייתה סוד הברכה ששרתה במשכן. מפני שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, קרי כאשר אינו מביט בנגלה לעיניו אלא בשורש הדברים הנובעים מן הקב"ה, ואם כן "פקודי המשכן ומנינו" הייתה עלולה לצמצם את הברכה בו, אבל משה שהיה נאמן ביתו של הקב"ה והאמין שהכל מאתו יתברך, ראה מעבר, בסוד האחדות, בחיבור של עם ישראל ושל הקדושה, לכן שרתה הברכה במעשה ידיו. וכך ראוי לנו לעשות, שנזכה.
דף המקורות מצורף: שפת אמת פקודי עם ביאור הרב אבי
