הוּמָנִיזְם, פְּלוּרָלִיזְם, קוֹמוּנִיזְם, סוֹצְיָאלִיזְם, קַפִּיטָלִיזְם וְיַהֲדוּת…
- הצלה בזכות התיבה – פעמיים!
פַּעֲמַיִם כִּמְעַט נֶחֱרַב הָעוֹלָם.
פַּעַם אַחַת זֶה הָיָה חֻרְבָּן גַּשְׁמִי, בִּימֵי נֹחַ, כְּשֶׁהוּצַף הָעוֹלָם בְּמַבּוּל.
פַּעַם נוֹסֶפֶת, שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר, הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר מֶלֶךְ רָשָׁע בְּמִצְרַיִם – פַּרְעֹה – גָּזַר לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַבָּנִים לַיְּאוֹר, וּבְכָךְ לְהַשְׁמִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, הַנִּמְצָא בְּהִתְהַוּוּתוֹ, וְלִפְגֹּעַ בְּמַצְפֵּן הָרוּחָנִי שֶׁל הָעוֹלָם – עַם יִשְׂרָאֵל.
בִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים הִגִּיעָה גְּאֻלָּה לָעוֹלָם בְּאֶמְצָעוּת תֵּבָה.
פַּעַם אַחַת זוֹ תֵּבַת נֹחַ. נֹחַ אִישׁ צַדִּיק שֶׁנִּצְטַוָּה לִבְנוֹת תֵּבָה וּלְהַכְנִיס בָּהּ אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ כְּדֵי לְשַׁקֵּם אֶת הָעוֹלָם, לְאַחַר הַמַּבּוּל.
מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּמִצְרַיִם נִבְנֵית תֵּבָה נוֹסֶפֶת עֲבוּר תִּינוֹק קָטָן, מֹשֶׁה שְׁמוֹ, בְּמַטָּרָה לְהַצִּילוֹ מֵהַגְּזֵרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הֲרִיגַת כָּל הַבָּנִים הָעִבְרִיִּים.
- התיבה – סמל להפרדה, להבדלה
הַתֵּבָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת נֹחַ, מְהַוָּה הַבְדָּלָה וְהַפְרָדָה בֵּין כָּל בְּנֵי הָאָדָם – לְבֵין מִשְׁפַּחַת נֹחַ.
בְּמִצְרַיִם, הַתֵּבָה עֲתִידָה לְהַצִּיל אֶת מֹשֶׁה וּלְהַפְרִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל – לְמִצְרַיִם (וּלְמַעֲשֶׂה, מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, נִהְיֶה נִבְדָּלִים מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים).
אֲבָל לָמָּה יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהַפְרָדָה, בְּהַבְדָּלָה?
לָמָּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁנִּהְיֶה כֻּלָּם דּוֹמִים, יַחַד?
- שתי גישות לעולם
בָּעוֹלָם, יֶשְׁנָם אִידֵאָלִים שׁוֹנִים, רַבִּים מֵהֶם חוֹלְפִים, אַךְ לְחֶלְקָם יֵשׁ יוֹתֵר תֹּקֶף מֵאֲחֵרִים.
בְּפָרָשָׁתֵנוּ, אָנוּ פּוֹגְשִׁים שְׁתֵּי גִּישׁוֹת (לְפָחוֹת) לָעוֹלָם.
- הגישה הקומוניסטית ונזקיה
נֹחַ נוֹלַד לְעוֹלָם שֶׁהָיָה שִׁוְיוֹנִי לְמַדַּי, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁנִּבְחַר עַם יִשְׂרָאֵל. כָּל הָאֲנָשִׁים יָכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כִּרְאוּת עֵינֵיהֶם, וְהָיוּ רַק 'נִצָּנִים' שֶׁל עַמִּים.
אַךְ נִרְאֶה כִּי לַמְרוֹת הַחֵרוּת הַגְּדוֹלָה, רֹב בְּנֵי הָאָדָם בָּחֲרוּ לִחְיוֹת בְּצוּרָה אֵגוֹאִיסְטִית, דּוֹאֲגִים לְצָרְכֵיהֶם הָאִישִׁיִּים גַּם עַל חֶשְׁבּוֹן פְּגִיעָה בַּאֲחֵרִים.
עוֹלָם מָלֵא גֶּזֶל, אַלִּימוּת וִיחָסִים בִּלְתִּי מוּסָרִיִּים!
אַבְרָהָם, אוֹתוֹ אָנוּ פּוֹגְשִׁים לָרִאשׁוֹנָה בְּסוֹף פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, מְקַבֵּל אֶת הַצִּוּוּי הָרִאשׁוֹן מֵאֵת ה', הַדּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ לְהִפָּרֵד מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ:
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".
בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל מוֹבִילִים עוֹלָם לְלֹא הֶבְדֵּלִים כְּלָל.
כָּל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים, וְנִרְאֶה שֶׁאֲפִלּוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים שָׁוִים לָאָדָם (כָּךְ יֵשׁ לְהָבִין מָה שֶׁכָּתְבוּ כַּמָּה מֵהַפַּרְשָׁנִים הַמַּסְבִּירִים שֶׁהַמַּצָּב הָיָה כָּל כָּךְ גָּרוּעַ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ לָאָדָם יְחָסִים עִם בַּעֲלֵי חַיִּים![1]).
הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הָאוּנִיבֶרְסָלִית הַמְּנַסָּה לְהַצִּיג עוֹלָם בּוֹ הַכֹּל אוֹתוֹ דָּבָר, מוֹבִילָה בְּקַלּוּת לְמַצָּב בּוֹ נַעֲשׂוֹת הַפְרָדוֹת בִּלְתִּי רְצוּיוֹת וּבִלְתִּי מֻצְדָּקוֹת: אֲנָשִׁים גּוֹנְבִים וְתוֹקְפִים חַפִּים מִפֶּשַׁע, נָשִׁים מֻחְפָּצוֹת, וְהַדָּבָר הַמַּשְׁמָעוּתִי הַיָּחִיד הַנּוֹתָר הוּא הַ'תַּעֲנוּגוֹת הָאִישִׁיִּים'.
- הגישה ה'אחדותית' ונזקיה
אִידֵאוֹלוֹגְיָה דּוֹמָה עוֹלָה שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר, וְאַף הִיא מֻזְכֶּרֶת בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁלָּנוּ.
נִרְאֶה כִּי רֹב הָעוֹלָם הִתְאַחֵד לִכְדֵי יְצִירַת 'אִחוּד אִידֵאוֹלוֹגִיּוֹת' – "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים", לְכָל הָעוֹלָם. רְצוֹנוֹתֵיהֶם וּשְׁאִיפוֹתֵיהֶם הָיוּ כֹּה חֲזָקִים, עַד שֶׁהֵם הִצְלִיחוּ לְאַחֵד אֶת כֻּלָּם לִמְשִׂימָה אַחַת: לִבְנוֹת מִגְדָּל גָּדוֹל שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ כְּמֶרְכַּז הַתַּרְבּוּת וְיִמְנַע מֵהָאֲנָשִׁים לְהִפָּרֵד אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי.
אַךְ ה' לֹא מְקַבֵּל אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַזּוֹ.
הוּא מַפְרִיד בֵּין הָאֲנָשִׁים, מְפַזֵּר אוֹתָם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְיוֹצֵר בִּלְבּוּל בַּ'שָׂפָה הָאַחַת' שֶׁלָּהֶם.
אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל – לָמָּה?
לָמָּה ה' צָרִיךְ לַהֲרֹס אִידֵאוֹלוֹגְיָה יָפָה שֶׁכָּזוֹ?
וְכִי אַחְדוּת עוֹלָמִית אֵינָהּ רְצוּיָה?
חָזָ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ בַּמִּדְרָשׁ כִּי הַדּוֹר הַזֶּה, לַמְרוֹת הַשֹּׁנִי – דּוֹמֶה לְדוֹר הַמַּבּוּל, וְהִגִּיעַ כִּמְעַט לְאוֹתָן רָמוֹת שֶׁל חֹסֶר מוּסָרִיּוּת.
רַבּוֹתֵינוּ מְלַמְּדִים כִּי הַחֶבְרָה הָיְתָה כָּל כָּךְ לְהוּטָה לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ בִּבְנִיַּת הַמִּגְדָּל, עַד שֶׁלֹּא אִכְפַּת לַאֲנָשִׁים מֵחַיֵּי אָדָם.
תֵּאוּר הַמִּדְרָשׁ מְלַמֵּד כִּי בְּתַהֲלִיךְ הַבְּנִיָּה, כַּאֲשֶׁר לְבֵנָה נָפְלָה וְנִשְׁבְּרָה, הָאֲנָשִׁים הָיוּ מִתְאַבְּלִים וּבוֹכִים, אַךְ אִם אָדָם נִפְגַּע מִלְּבֵנָה אוֹ מִתְּאוּנָה אַחֶרֶת, הָיוּ מַחֲלִיפִים אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת, וְלֹא מִצְטַעֲרִים עָלָיו כְּמוֹ שֶׁהִצְטַעֲרוּ עַל אָבְדַן הַלְּבֵנָה…[2]
אִידֵאוֹלוֹגְיָה הַמִּתְקַיֶּמֶת עַל יְדֵי מַחְשָׁבָה אַחַת בִּלְבַד, רַעֲיוֹן אֶחָד וְדֶרֶךְ אַחַת, עֲלוּלָה לְהַשְׁאִיר מֵאָחוֹר אֶת כָּל שְׁאַר הָרַעֲיוֹנוֹת, וּבְקַלּוּת לְהַגִּיעַ לִשְׁחִיתוּת וְחֹסֶר מוּסָרִיּוּת.
אַחְדוּת הִיא חֲשׁוּבָה.
הִתְכַּנְּסוּת סְבִיב אִידֵאוֹלוֹגְיָה אַחַת הִיא חֲשׁוּבָה.
וּבֶאֱמֶת, יֶשְׁנָהּ בְּחִינָה בָּהּ הַכֹּל שָׁוֶה בָּעוֹלָם.
אַךְ יֵשׁ גַּם מֻשָּׂג שֶׁל 'שֹׁנִי'.
קַיָּמוֹת מַחְשָׁבוֹת רַבּוֹת, אִידֵאָלִים רַבִּים, צְבָעִים וּגְוָנִים רַבִּים.
דְּבָרִים מְחֻלָּקִים וּמֻפְרָדִים.
- יסוד ה'תיבה' כמושג יהודי
נִרְאֶה כִּי אִידֵאוֹלוֹגְיָה אֲמִתִּית הִיא מֵעֵין 'תֵּבָה' – קְרִי הַיְּכֹלֶת לִסְגֹּר אֶת רַעֲשֵׁי הָרֶקַע וְלִצְלֹל לְתוֹךְ עַצְמֵנוּ וּלְגַלּוֹת וּלְהַעֲצִים אֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁלָּנוּ.
הַתֵּבָה קוֹרֵאת לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל פְּנִימָה, כִּיחִידִים, כְּמִשְׁפָּחוֹת, כִּקְהִלּוֹת, וּכְעַמִּים, כְּדֵי לְבָרֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַתְּכוּנוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים, אֶת הַזֶּהוּת שֶׁלָּנוּ.
רַק אָז נוּכַל לָצֵאת מֵהַתֵּבָה וּלְהַתְחִיל לִגְאֹל וְלִבְנוֹת אֶת הָעוֹלָם.
מְעַנְיֵן לְצַיֵּן כִּי בִּשְׁתֵּי הַתֵּבוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ, שֶׁל נֹחַ וְשֶׁל מֹשֶׁה, אָנוּ מוֹצְאִים מְקוֹר אוֹר בְּתוֹךְ הַתֵּבָה.
בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אָנוּ קוֹרְאִים עַל הַ'צֹהַר' – אוֹתוֹ הַמְּפָרְשִׁים מַסְבִּירִים כְּאֶבֶן יְקָרָה שֶׁהֵאִירָה אֶת הַתֵּבָה[3].
וּבְאֹפֶן דּוֹמֶה, חָזָ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁלְּמֹשֶׁה עַצְמוֹ הָיָה אוֹר[4].
בְּנִיַּת הַפְרָדוֹת בְּצוּרַת 'תֵּבָה', זֶה רַק דָּבָר בּוֹנֶה.
תְּפִיסַת הָעוֹלָם הַיְּהוּדִית מַזְמִינָה לִיצֹר תְּקוּפַת לִמּוּד, קְרִיאָה לִצְלֹל פְּנִימָה, הַמְּאַפְשֶׁרֶת לָנוּ לְגַלּוֹת תְּכוּנוֹת אִישִׁיּוֹת, שֶׁבֶּעָתִיד יְכוֹלוֹת לַעֲזֹר לִכְלַל הָאֱנוֹשׁוּת.
[1] ראה בבלי, סנהדרין קח,א; ר"ן, מעשי ה' ו'בית הלוי' לבראשית ו,יב.
[2] "לא היו שם אבנים לבנות את העיר ואת המגדל, ומה היו עושין, היו מלבנים לבנים ושורפים אותם כיוצר חרס, עד שבנו אותו גבוה כשבעה מילין… ואם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם עליו, ואם נפלה לבנה היו יושבין ובוכין ואומרין: מתי תעלה אחרת תחתיה? ועבר אברהם בן תרח וראה אותם בונים את העיר ואת המגדל, וקללם בשם א-לוהים" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד).
[3] ראו בראשית רבה לא,יא ; סנהדרין קח,ב ; אונקלוס ; מדרש החפץ ; תרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל; רבינו בחיי לשמות כח, טו ; עמר נקא, גור אריה ורש"ר הירש לבראשית ו, טז.
[4] ראו תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יב עמוד א: "וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה – נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא: ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם: וירא א-לוהים את האור כי טוב".
