השבת נקרא על עדת קורח ומחלוקתם עם משה. עונשם של קורח ועדתו מן הקשים ביותר, שנבלעו באדמה בעונש חד פעמי – הם ובתיהם, וחלקם נשרפו.
על העונש הקשה אנו לומדים:
"בא וראה כמה קשה המחלוקת שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא ב' שערות ובית דין של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים".
(רש"י, במדבר טז,כז ע"פ חז"ל)
ובאמת יש לשאול, למה נענשים אף הקטנים? לכאורה, אין עונשים מי שאינם בני חיוב!
מסביר הרב אשר וייס, בעל ה'מנחת אשר', שמדובר בחטא ציבורי[1]. כאשר קהל ועדה יש בהם ריב ומדון, הם נענשים כציבור, וממיתים הם בהתנהגותם הקלוקלת אסון על העם כולו, עליהם ועל זרעם על נשיהם ועל טפם.
וכבר לימדו חז"ל שבימי דוד, למרות שכל תינוק ידע דיני טומאה וטהרה – הפסידו במלחמות בגלל שלא היה ביניהם שלום, ובימי אחאב ניצחו למרות החטאים כי הייתה בהם אחדות[2].
וגם לגבי דור המבול, לימדו חז"ל במדרש (בראשית רבה פר' לח, אות ו) שלא נותרו מהם בגלל עוון הגזל והפגיעה אחד בשני, אבל דור הפלגה מתוך שהייתה אחדות ניצלו.
לא בכדי אמרו חז"ל (ברא"ר שם, ומס' דרך ארץ פרק ז הלכה לז): "גדול השלום ושנואה המחלוקת"!
נתפלל להצלחת המלחמה ולשלום פנימי ואמיתי בתוכנו.
- הרב ישכר שלמה טייכטל, אם הבנים שמחה, פרק ד, אות ג
אם רואין אנשים אפילו מיגעין עצמם בתורה וזהירין במצות אך המה מטילים קנאה ושנאה ועושים פירוד לבבות ע"י אמתלאות שונות המה המהרסין כל בנין ישראל ומחריבין את היסודות של קיום עם הישראלי ומאריכין את הגלות ועליהם אמר דוד (תהלים יא,ג): "כִּ֣י הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן צַ֝דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל", מה תועלת יש בצדקתו ובעבודתו אם גורם במעשיו להרוס יסוד בנין וקיום עם הישראלי ושי"ת יעזרינו שנהי' באהבה ובאחוה זה לזה ואז אין אומה ולשון ישלוט בנו אכי"ר.
[1] הרב אשר וייס, מנחת אשר (תש"פ), עונשה של מחלוקת, אות א – דברי ריבות בשעריך:
אכן כמה קשה עונשה של מחלוקת, "יונקי שדים שלא טעמו טעם חטא", עוד חלב אמם נוטף משפתותיהם אף הם נספים בעון המחלוקת! והדבר מתמיה, הלא אין עונש בלא חטא, ואין עונשין אלא א"כ מזהירין, ואיך יענשו אלה שאינם ברי עונש, ועוד דלא רק זאת שאינם ברי חיוב ועונש, הרי אף טעם חטא לא טעמו וכי יונקי שדים בעלי ריב ומדון הם להרבות מחלוקת בישראל, ואם עון אבותם ישאו, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה?
ונראה מזה דעונש הציבור יש כאן, וכאשר קהל ועדה אנשי ריב ומדון הם נענשים הם כציבור וממיטים הם בהנהגתם הקלוקלה אסון על עם ה' כולו, עליהם ועל זרעם, על נשיהם ועל טפם!
[2] במדבר רבה (וילנא) פרשה יט סימן ב (פרשת חקת): "רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, והיה דוד מתפלל עליהם ואומר (תהלים יב) "אתה ה' תשמרם" – נטר אורייתהון בלבהון תנצרם מן הדור זו לעולם. ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין – ע"י שהיה בהן דילטורין. הוא שדוד אמר (תהלים נז) "נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים", 'נפשי בתוך לבאים' – זה אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה, 'אשכבה לוהטים' – זה דואג ואחיתופל שהיו להוטים אחר לשון הרע. 'ולשונם חרב חדה' – אלו הזיפים שנא' (תהלים נד) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול באותה שעה אמר דוד (תהלים נז) "רומה על השמים א-לוהים" – סלק שכינתך מבינותם.
אבל דורו של אחאב, כולו עובדי עבודת כוכבים היו, וע"י שלא היו בהם דילטורין – יוצאין למלחמה ונוצחין"
[ראה ביאור למדרש זה במהר"ל, נתיבות עולם, נתיב הלשון, ד]
כ"ח סיוון תשפ"ד (4.7.2024)
