בתחילת הפרשה משה מצווה על המרגלים[1] לעלות לארץ, ולבחון אותה בכל מיני תחומים (במדבר יג, יח–כ) :
(יח) וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב. (יט) וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים. (כ) וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים.
אם נשווה את ביצוע המרגלים – נגלה שהם עשו כל מה שנצטוו – למעט דבר אחד. הם הביאו מפרי הארץ, הם בדקו את הארץ ואת היושבים בה, את הערים וכו'… אבל – הם לא התחזקו! את הנקודה הזו הם לא ביצעו! הביטוי "חוזק" ביחס לירושת הארץ נפוץ בכל התנ"ך. מספר רב של פעמים בספר דברים (ואפילו בסוף במדבר) נאמר ליהושע – "רק חזק ואמץ". ואין פלא איפא שבספר יהושע פרק א' מופיע הביטוי 3 פעמים – "חזק ואמץ". וכך אמר יואב שר הצבא בעת שנלחם באויב הצפוני של הארץ – בני עמון – "חֲזַ֤ק וְנִתְחַזַּק֙ בְּעַד־עַמֵּ֔נוּ וּבְעַ֖ד עָרֵ֣י אֱ-לוֹהֵ֑ינוּ וַֽיקֹוָ֔ק יַעֲשֶׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינָֽיו" (שמואל ב פרק י פסוק יב). היום אנחנו מבינים – כדי לבנות את הארץ, לשמור ולהגן עליה, צריך להיות חזקים! חזק חזק ונתחזק – "חִ֭זְקוּ וְיַאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם כָּל־הַ֝מְיַחֲלִ֗ים לַיקֹוָֽק" (תהלים לא, כה).
2. רשב"ם במדבר פרק יג, כ: והתחזקתם [וגו'] – כאנשים גבורים לקחת ולא תגורו מפני איש.
3. רמב"ן, שם: וטעם והתחזקתם ולקחתם – שלא יפחדו בלקחם מפרי הארץ פן יכירו בהם שהם מרגלים:
4. חזקוני, שם: והתחזקתם היו צריכים חזוק לפי שהימים ימי ביכורי ענבים והשומרים מצויים שם.
5. תרגום המיוחס ליונתן, שם
| וּמָה שְׁבַח אַרְעָא הַשְׁמִינִין אִינוּן פִּרְיָהּ אִין פַּתְרָנִין הַאִית בָּהּ אִילָנִין דְמֵיכַל אִין לָא וְתַעַבְדוּן חֶזְקָתָא[2] וְתִסְבּוּן מֵאִבָּא דְאַרְעָא וְיוֹמַיָא דִי אֲזָלוּ בְּעֶשְׂרִין וְתִשְׁעָה לְיַרְחָא דְסִיוָן יוֹמֵי דְמִן בִּכּוּרֵי עִנְבִין | ומה שבח הארץ השמנים הם פירותיה אם רזים היש בה עצים של מאכל אם לא ותעשׂו חזקה ותִקחו מפרי של הארץ והימים אשר הלכו בעשׂרים ותִשׁעה לחודש של סיון ימים שׁמִן ביכורי ענבים. |
- רבי יצחק בן יהודה הלוי (צרפת מאה ה-13), פענח רזא
התחזקתם ולקחתם וגו' – לא הזכיר להם שום חיזוק עד שעת לקיחת הפרי משום שאז יהיו כולם טעונים משא וצריכים חיזוק ביותר.
- ילקוט ראובני, שם: מכאן שארץ ישראל צריכה חיזוק. [לקח טוב: והתחזקתם – מלמד שיש ארץ שצריך חיזוק]
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לב, עמוד ב
ד' צריכין חזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. תורה ומעשים טובים מנין – שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה. חזק – בתורה, ואמץ – במעשים טובים. תפלה מנין – שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'; דרך ארץ מנין – שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו וגו'.
- רבי בנימין דיסקין (סלונים, ליטא 1798 – לומז'ה, 1844), לברכות, שם
י"ל דהבדל חזק ואמץ, חוזק הוא תוספת הוצאת הכח מההעלם אל הגלוי, ואומץ הוא אחר תגבורת הכח מאמצו ומעמידו לבלי ירף.
הערות הרי"ש אלישיב, שם
היינו משום דהרי אין סומכין על הנס ולכך אומר להם יואב שיעשו כל מה שאפשר להתחזק ואז ה' יעזור ולכך גם בכל מילי דעלמא האדם צריך לעשות מה שיכול ואז ה' עוזר לו.
- רמב"ן במדבר פרק יד פסוק יז (פר' שלח)– זכות אבות עומדת רק למי שמזדהה עם א"י
לא בזכות אבות נתפלל משה עכשיו ולא הזכיר בתפילה הזאת לאברהם ליצחק וליעקב כלל. והטעם בעבור שהארץ ניתנה לאבות ומהם ירשוה, והם מורדים באבותם ולא היו חפצים במתנה שלהם אשר האבות היו בוחרים בה מאד, והיאך יאמר "אשר נשבעת להם בך וגו' וכל הארץ הזאת אתן לזרעכם" (שמות לב יג) והם אומרים אי אפשנו במתנה זו.
[1] הכתב והקבלה במדבר פרק יג פסוק טז (פרשת שלח): "יש הבדל בין תר למרגל לרשד"ל, האיש אשר יתור הוא מבקש הטוב, לתור להם מנוחה, לתור לכם מקום לחנותכם, אל ארץ אשר תרתי להם, וכן ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם לרדוף אחרי התענוגים; ובהפך המרגל יבקש את הרע, כמו מרגלים אתם, לראות את ערות הארץ באתם, וכן הלא בעבור לחקור ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך, וכן וירגל בעבדך אל אדוני המלך, לא רגל על לשונו, כולם ענינם גלוי הגנות והרע. והנה מרע"ה בשלחו שנים עשר אנשים לראות ארץ כנען, ידוע הדבר כי לא לצורך שלח אותם, כי היותה ארץ זבת חלב ודבש פי ה' דבר, והיות העם היושב עלי' חזק או רפה מה מעלה ומה מוריד וה' ילחם להם, אך שלחם לתור את הארץ למען יראו את טובה ויגידו כבודה אל עם הארץ, ויחזקו ידיהם ללכת אחרי ה', והמה השחיתו התעיבו עלילה והפכו מחשבת שולחם, ע"כ אנחנו קוראים להם בשם מרגלים, גם כי בפרשת שליחותם לא נקראו כ"א בשם תרים. ואולם במשנה תורה כתוב לאמר ויבואו עד נחל אשכול וירגלו אותה, כי באמת כן היה הדבר, כי מעשה מרגלים עשו ולא מעשה תרים".
[2]בצפנת פענח (כאן, עמ' קלג) מביא מדברי הרמב"ם (פ"א דמכירה הט"ז) שאסיפת פירות האילן נחשב חזקה.
