תמיד אבי נתן לך תחושה שאתה האדם היחידי בעולם כשהוא מדבר איתך.
כמו שאתה לבד בעולם, והרגע מוקדש כולו אליך בלבד.
עכשיו אני רואה שיש הרבה אנשים שחווים את זה, לא רק אני.
וזה מרגש ומשמח לראות איזו השפעה מיוחדת הייתה לו.
אבי היה אדם מיוחד באמת, נתן לכולם תחושת שוויון ואהבה.
לא הבחין בין חילוני לדתי, והתייחס לכל השואלים בכבוד ובקשב.
תמיד קיבלו אצלו תשובות, לא מטיף שדורש אלא מעודד.
היה אומר: "תעשו קצת", לא: "תעשה וזה חובה".
רבים אימצו את הגישה הזו, גם אני באופן אישי, וזה שינה.
כשראיתי אותו לראשונה, אמרתי "כבוד הרב", והוא ענה בצניעות:
"לא, לא, אני פשוט הרב אבי" – צנוע ועניו באמת.
אז תמיד קראתי לו "הרב אבי", בכבוד ובאהבה גדולה.
