שבת שלום לכולם! 🤩😇
השבת בעז"ה נקרא את פרשת ויקרא. כמו בכל ספר בראשית – הפרשה מלאה בסיפורים מכוננים ומיוחדים. אברהם והמלאכים, הפיכת סדום, אבימלך, לידת יצחק וכמובן עקידת יצחק. 😍😱
נתבונן בעקידת יצחק מעט. הסיפור הזה הוא פשוט לא אנושי! אביא פה את הדברים של הרב תמיר גרנות שאמר לנו כשישבנו שבעה על אבא זצ"ל:
(כן, זה קצת ארוך אבל שווה קריאה – דברים עמוקים מאוד!)
"בנוגע ל"אברהם אברהם", להגיד משהו על אברהם אבינו והרב אבי. כשהקב"ה שולח את אברהם אבינו לעקידת יצחק הוא קורא לו, ואברהם עונה לו הנני – "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי". אחר כך המלאך מתגלה אליו – "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יי מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי". שם אברהם נכפל. מדוע? הרבה חשבתי על זה, ואני חושב שיש לי תשובה. והיא חשובה לכם ולנו, והיא קשורה ליסוד של אברהם.
יש עוד הנני בפרשה, כשיצחק פונה אל אברהם: "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי". כשאברהם אומר לקב"ה 'הנני' הוא אומר אני כולי בשבילך. כל החיים שלי בשבילך. אני חי בשבילך. מה שאתה רוצה. הכל. זה יותר חושב מהכל. השליחות שלך, האידיאלים שלך, עם ישראל שלך, הרצון שלך זה הכל בשבילי. הנני, כל כולי בשבילך.
כשיצחק פונה אל אברהם ואומר לו 'אבא'. אז אברהם עונה לו הנני. מה המשמעות של ה'הנני' בשביל יצחק? אותו דבר בדיוק. כל כולי כאבא, בשבילך. לגמרי. אתה הכי חשוב לי בעולם. אין לי שום דבר יותר חשוב לי בחיים.
כמה אתם הייתם בתוך המתח הזה השנה האחרונה? יש הנני שהוא כלפי שמיא, שהוא מבטל את כל המציאות. ויש הנני שני שהוא בשביל הילדים, שהוא מבטל הכל בשבילם. ואברהם אומר את שני ה'הנני' באלה בכל הכוח. בלי סייג. ויצחק אומר לו: אבא, אני לא מבין, ה'הנני' הראשון לא מסתדר עם ה'הנני' השני – "וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה".
ואז אברהם עונה לו משפט קצר, שהוא בעיניי כל העניין, כל היהדות: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי". המילה הראשונה היא 'אלוהים', זה ה'הנני' הראשון. המילה האחרונה היא 'בני', זה ה'הנני' השני. ובאמצע "יראה לו השה לעולה". הוא אומר לו – אני לא יודע. אני לא יודע איך פותרים את זה. אין לי פתרון של היחס והסתירה בין שתי אלא. אברהם אבינו אומר את זה בשיא הרצינות. אני יודע שאני לגמרי בשבילך, אין לי שום דבר יותר מהילדים שלי. והוא אומר לרבש"ע, אני לגמרי בשבילך ואין לי שום דבר חשוב יותר.
כשהמלאך קורא אל אברהם בסוף הוא קורא לו פעמים "אברהם אברהם". אברהם של ה'הנני' הראשון ואברהם של ה'הנני' השני. הוא פונה לאברהם שאומר לקב"ה הנני, ולאברהם שאומר לבן שלו הנני.
להיות יהודי זה להיות שני אברהם. לחיות רק בשביל הקב"ה או רק בשביל המשימה ולא בשביל הילדים זה לא נכון. ברור שאנחנו חיים בשביל הילדים, בשביל המציאות. מאה אחוז של חיים.
ומהצד השני, לחיות רק בשביל החיים, רק בשביל הילדים, רק בשביל המציאות, בלי שגם אנחנו וגם הילדים "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" הולכים בשביל משהו שהוא גדול מאיתנו, זה גם לא זה. כל החיים אנחנו מגדלים את הילדים כדי שיחיו בשביל הקב"ה, בשביל התורה ועם ישראל. ואנחנו רוצים ויודעים שהקב"ה רוצה שיתקיים ביחד.
בעקידה יש לזה פתרון. אבל בחיים שלנו לא תמיד יש פתרון. או שאולי, זה פתרון שאנחנו נושאים אותו יחד. אם הכל היה פתור מראש, והיינו יודעים שבסוף הולכים ביחד אל השקיעה, אז לא היינו חיים באמת. החיים באמת מצויים במתח נורא. אבל אנחנו יודעים ששני הדברים הללו הם מלאים. וזה נשאר לכם בלי ספק. אתם יודעים שהרב אבי, ה'הנני' שלו, הוא מאה אחוז. אתם יודעים שאתם הכי חשובים בעולם בשבילו. וגם כשהוא הלך זה לא הוריד מה'הנני' בשבילכם. כמו שיהודי אמיתי רוצה לחיות את שני העולמות. ולפעמים זה נתקל במציאות שבה אי אפשר לפתור את שניהם יחד. אבל התפיסה שאנחנו חיים את שני ה"הנני" היא הנקודה השורשית שלנו כעם ישראל. חיבור בין שמים לארץ, תורת חיים, ערכים וקשר עם הקב"ה שחי בחיים!"
שנזכה בעז"ה ללמוד מאברהם אבינו על מסירות שלמה וחיים של חיבור מלא, גופני לרוחני, שמיים לארץ. 👪🎯💞
שבת שלום! 🇮🇱💪😁
