ברשות המשפחה, קודם כל – תנחומים מכל הלב לזוג האהוב,
לא ארבה במילים הפעם.
ואם יורשה לי, כל הכבוד על היוזמה,
היינו באים גם כך, אבל רק אתמול חבר הכנסת טור פז – קינלי –
שלח לי את הבקשה שלכם, וכתב: אולי נבקר יחד?
בוודאי שהצטרפתי אליו בשמחה.
לצערי, בשנה האחרונה אנחנו במירוץ בלתי פוסק בין בתי אבלים,
משפחות חטופים – וכל אחד גם מחפש משמעות בביקורים האלה,
לא רק לשבת עוד כמה דקות עם המשפחה.
כמו שאמרה מורתי, נחמה ליבוביץ ז"ל,
לכל המקומות בתנ"ך נאמר "וירא ויאמר",
אבל בביקור אצל אברהם – "וירא אליו והוא יושב פתח האוהל" –
ולא נאמר שום דבר נוסף.
היא אמרה: "למדו מזה שביקורים, גם אצל חולה, גם בבית אבל –
לא צריך לדבר הרבה. תבואו, תהיו איתם."
אז אקח ממנה את זה כמצווה,
וכל אחד מחפש משמעות – אולי המשמעות שגרמתם לנו היא
לחשוב שיש יותר אחדות מאשר הפרדה בביקורים האלה.
אז שלא תדעו עוד צער, וישר כוחכם על היוזמה.
