דברי תורה

חודש חשוון שזה עתה התחלנו נחשב אצל רבים לחודש "אפור", חודש ללא חגים, ונפילה חדה (big fall – תרתי משמע[1]) לשגרה היומיומית, במיוחד אחרי

השבת נקרא על עדת קורח ומחלוקתם עם משה. עונשם של קורח ועדתו מן הקשים ביותר, שנבלעו באדמה בעונש חד פעמי – הם ובתיהם, וחלקם

הוּמָנִיזְם, פְּלוּרָלִיזְם, קוֹמוּנִיזְם, סוֹצְיָאלִיזְם, קַפִּיטָלִיזְם וְיַהֲדוּת… הצלה בזכות התיבה – פעמיים! פַּעֲמַיִם כִּמְעַט נֶחֱרַב הָעוֹלָם. פַּעַם אַחַת זֶה הָיָה חֻרְבָּן גַּשְׁמִי, בִּימֵי נֹחַ, כְּשֶׁהוּצַף

בתחילת פרשת השבוע יעקב מתכוון למפגש מול עשיו. חכמים מלמדים, שהוא פועל בשלוש דרכים משלימות – דורון, תפילה ומלחמה[1]. בתפילתו מבקש יעקב בין היתר

הדרשה האחרונה שנשא הרב אבי גולדברג הי"ד בקהילת 'באורך' בשבת חול המועד סוכות ה'תשפ"ה. השבת, שבת חול המועד סוכות נקרא את מגילת קהלת. זה

השולחן ערוך פוסק בהלכות תפילה (או"ח, סי' קא, סע' א) כך: המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות, ואם אינו יכול לכוין בכולם, לפחות יכוין באבות.