משולחנו

בתחילת פרשת השבוע אנו נפגשים בדמותו של אברהם אבינו בעוצמה רבה. הוא יושב פתח האוהל כחום היום, דבר מפליא כשלעצמו. הוא מזהה 3 אנשים

אברהם אבינו מל את עצמו בגילו המופלג, ויושב מחוץ לאהלו ביום החם שבו הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה. היינו יכולים לצפות שלאחר המאמצים הרבים הכרוכים

במאתיים או אף במאתיים וחמישים השנים האחרונות, אנו כיהודים עדים לתהליך הדרגתי של שיבת עמנו לארץ ישראל. האירועים של המאות האחרונות היו דרמטיים מאוד

שמות: למהותו של ספר השבת אנו פותחים בקריאת ספר חדש, ספר שמות, השני מבין חמישה חומשי תורה. התורה פותחת ברשימת היורדים למצרים: ”וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי

בתחילת פרשת השבוע, פרשת משפטים, אנו לומדים את דיני "עבד עברי". התורה מלמדת אותנו שעבד שבוחר להישאר בעבדותו גם בסוף השנה השישית, צריך לרצוע

מלחמה ונעליים אחד מהציוויים שנצטוו בני ישראל באכילת קורבן הפסח במצרים היה – "וְכָכָה תאכלו אתו מתניכם חגורים נעליכם בְּרַגְליכֶם וּמַקְלְכֶם בְּיִדְכֶם". במצוות פסח