חסד ועשייה חברתית

"על שלשה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים" (מסכת אבות פרק א' משנה ב').

מלבד היותו אבי איש תורה ועבודה על כל גווניהן, אבי היה איש של חסד ועשיה חברתית. הוא לא חיכה ליום הזכרון לשואה ולגבורה כדי להגיע לשורדי שואה ולבתי אבות, הוא עשה את זה לאורך כל השנה והביא, עם שותפיו למשפחה או לבית הספר, אור וניגון לחייהם. עם משפחתו "אימץ" ניצולי שואה שהפכו להיות "סבא" נוסף בבית. אזרחים ותיקים ממשפחות שכולות זוכרים את הרב אבי, המורה מבית הספר, שעם תלמידיו אסף כסאות גלגלים מיד שרה כדי לעזור להם להגיע לקברי יקירהם. את בתי החולים בירושלים פקד עם הקלרינט והחיוך פעמים אינספור, והדביק אחרים בחיוך ובעשייה שלו. הוא לא רק הצטרף למיזמים של אחדות וקירוב לבבות כמו עריכת חופות בארגון רבני צהר או אירוח קבוצות מחו"ל במסגרת Shabbat of a Life Time, הוא יזם בעצמו קשרים עם אנשים בעלי דעות חלוקות ויצר מפגשי שיח בסלון ביתו. אבי נסע מדי יום כיפור במשך 18 שנים לקיבוץ גינוסר כדי לקיים שם תפילות, ועל הדרך נוצרו קשרים נפלאים עם בני הקיבוץ. אבי היה תמיד צעד אחד קדימה בחשיבה על המעשה הטוב הבא, הצורך החברתי או הרוחני הבא, וצעד אחד קדימה במימושו.

אך טוב וחסד רדף כל ימי חייו, מוזמנים לטעום כאן מעט מעשיית הטוב והחסד של אבי.