קוראים לי אורי וזכיתי להיות תלמיד של הרב אבי בכיתה הראשונה שלו בהימלפרב, שנתיים בכיתות ט׳ וי׳. אספר שני סיפורים קצרים על עולם התורה, הלימוד והרוח וגם איך לגשת לתלמידים צעירים שעניין אותם עוד דברים חוץ מזה. אז ממש זכור לנו איך הוא היה בא לשחק איתנו כדורסל וזה פשוט היה מיוחד. הקרבה הזאת של לדעת לשחק איתנו בתור הרב והמחנך, ידענו להגיד שזה אחר ומיוחד. איתו כל הזמן שמרנו על הכיפה שלא תיפול. בכיתה י׳ הוא לקח אותנו לישיבת הר עציון לשבו"ש כזה ואמר בואו נתחיל ללמוד כבר לבגרות של י״א. הוא כ״כ ניסה לקרב אותנו, שנאמין ונאהב את זה. אני חושב ששני הסיפורים האלה ממש מראים אותו או לפחות את מי שהוא היה בשבילי כמחנך, ידענו שבשבילו הלימוד זה הדבר המשמעותי ביותר ועדיין הוא בא לשחק איתנו.
אני אגיד שאני מאוד מאוד אוהב את בית הספר והרב אבי הוא הדמות הראשונה שהכניסה אותי אליו וזו זכות ענקית. הכל פה מאד המוני וגדול וזה מראה בכמה לבבות הוא נגע. תמיד כשהיינו מדברים אחד על אחד, או כשהגיע לחתן את אחד החברים או כשהזמין לארוחות שבת אז כל אחד מרגיש שהוא מדבר רק איתו. בכלל לא הבנתי עד עכשיו כמה הוא היה גדול ומשמעותי ולכמה אנשים הוא הגיע כי כשהוא דיבר איתי הוא דיבר ממש רק איתי. זה משהו שהוא… אין לתאר. תודה, תודה, תודה.
