אחים, לא שוכחים.

בקרוב תפוזר הכנסת ה-25 וניכנס רשמית לתקופת בחירות.
אני מאלה שסבורים שלא נכון לגנוב סוסים ולהעביר חוקים ותקציבים בתקופה הזו ללא הסכמה רחבה באמת.
יש חוק אחד שהייתי שמח שיחוקקו אותו בכנסת בסוף השבוע, רגע לפני שמתפזרים איש למחנהו ואיש לקמפיינו.

לצורך העניין נקרא לחוק הזה: נבחרי הציבור חוזרים אל העם.
לא, יותר טוב, נקרא לו:
אחים, לא שוכחים.

החוק יהיה פשוט למדי.
כל אחד מחברי הכנסת יהיה חייב להקדיש יום אחד בכל שבוע לביקורי פצועים, לניחומי אבלים, ולחיזוק משפחות שכולות.
זה הגיוני לגמרי שבמהלך השנה יש עבודה פרלמנטרית שצריכה להיעשות, ונכון גם שיש להקדיש זמן לחופשה ולהכנה לבחירות.
אבל אחרי 3 שנים של מלחמה, כל אחד חייב לשנות משהו בהרגלים ובשגרות שלו. וראשונים יהיו מודל ודוגמא לכך חברי הכנסת.
כולם. משכורת משולמת על התקופה הזו, וגם דרישה אפשר להעמיד.

ועוד סעיף ראוי להוסיף לחוק. את הביקורים יש לקיים במשותף חבר אחד מהקואליציה וחבר אחד מהאופוזיציה.
כמו שביקשו בזמנו במשפחתו של הרב אבי גולדברג הי"ד. כמו שהשתדלו כמה ח"כים ביום הזיכרון לחללי צה"ל באביב שלפני המלחמה.
כי אחרי הדרמה, ולפניה, אחרי המחלוקת והסערה, ובתשתית של הקיום שלנו – אנחנו קודם כל אחים.
ואחים לא שוכחים.

אה, כן. עוד משהו קטן.
אתם יודעים מה? זה לא חייב להיות חוק. אפשר להסכים על זה, ופשוט לעשות.
זו תהיה תזכורת מצוינת לטוב שיכול לקרות אם רק נרצה ביחד.