כתבה: רחל גרוס
רבי אבי היה איש צנוע
וכמו עקיבא בן יוסף
הוביל את תלמידיו
כרועה את צאנו
וכמו רבי עקיבא היה מעולה
וצנוע
היה מפזם ושר את דבריה של תורה
השקיע בה עד שנותיו הארבעים
וכמו עקיבא גם אותו ראתה רחל
שהוא מעולה וצנוע
וכמו עקיבא
ביקשה רחל
לקחת אותו לה
לאישה
אמרה לו רחל בחשאי
קח אותי לאישה
ובזכות
שתקדיש את זמנך
לעמך
לארצך
ולתורה הקדושה
וכך היו שניהם לזוג מעולה וצנוע
ומקץ מאות ימים
כמו עקיבא
כך גם חזר הרב
לביתו
וכל נפשו געגוע
חזר הרב אל אשתו –
רחל, ליבה מלא ורגוע.
וכך היה,
כאשר נקרא
להקדיש מזמנו
לבטחון עמו
בקדושה.
הולך ושב
הולך
ושב
הולך.
והיא, רחל
מחכה.
והיא רחל
שומרת על ביתם שיהיה
מעולה וצנוע.
ובמלואות הארבעים
הדפוה הבשורות
אמרו לה –
אינו עוד.
אך כמו עקיבא
זעקתו נשמעת
הניחוה!
כי היא תורתי הקדושה.
